חרמש/ניל שוסטרמן
ידיעות ספרים, מרץ 2020
רוב הקוראים הצעירים וגם לא מעט מהמבוגרים יודעים שיש לי חולשה לפנטזיית נוער, יעידו השיחות שאני מנהלת בספרייה עם הקוראים הצעירים על הספרים הללו.
לכן היה לי ברור שאת הספר החדש שזכה בפרסים בינלאומיים במצויינות בספרות נוער אני רוצה לקרוא, בשבילי וגם כדי לדעת לאילו גילאים לכוון את הספר. עוד משהו שמיחד את הספריות הציבוריות, הכרות עמוקה עם הקוראים ועם הספרים והאחריות שאני חשה כלפי הקוראים הצעירים שלי.
אז את הספר הזה קראתי דרך אתר עברית ומה שאני אוהבת באתר הזה זו העובדה כי ניתן לקרוא גם ביקורות על הספרים (והם גם משאירים ביקורות פחות טובות כך שהוא מאוד אובייקטיבי) וגם אפשר לקרוא את הפרק הראשון של כל ספר וככה להקבל רושם ראשוני לגבי הספר. אז אחרי הרושם הראשוני בכלל היה לי ברור שאני רוצה את הספר. הנה הקישור לפרק הראשון ולתקציר
את הספר קראתי בספ"ש אחד, כי הוא מאלה שפשוט שואב אותך פנימה ואי אפשר להפסיק. דמיינו עולם מושלם, בלי רעב, בלי מחלות, בלי סבל, האנושות סוף סוף הצליחה לנצח את המוות, אך בעולם העתידי שלנו, בדיוק כמו בימנו המקום מצומצם ולכן הומצאו "החרמשים" אלו שתפקידם לסיים חיים ורק להם מותר לעשות את זה על פי סדרה של כללים וחוקים.
אף חרמש לא רוצה את התפקיד הזה ובדיוק בגלל זה הם נבחרו לו. שני צעירים, סיטרה ורואן, נבחרים לשמש כשוליה לחרמש, אחד מהם יחליף אותו כשהוא יחליט שהגיע זמן לפרוש (כלומר למות) השני יסיים את חייו.
הספר עוקב אחר תהליך ההכשרה שלהם, מה שמכונה "אומנות ההרג" ותוך כדי עולות לא מעט שאלות אתיות מרתקות וזה אחד הדברים שאהבתי בספר, הוא אומנם מתעסק במוות ועוד במוות מחושב וקר אך הוא מעלה בפני הקורא הצעיר המון דילמות ומחשבות על ערך החיים, ערך המוות, הבחירות שאנו עושים והחיים שאנו בוחרים לחיות.
אך דווקא בגלל העיסוק הזה במוות יעמיד את הספר בזה במדפי המבוגרים ולא הנוער, הוא לא מתאים לכל אחד ובוודאי לא לקוראים צעירים כי בכל זאת ישנם תיאורים לא קלים של הרג ורצח. החל מכיתה ט' לדעתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה