השבועה הנמהרת שלנו/ברין גרינווד
הוצאת עם עובד, 2020
יש ספרים שמהמשפט הראשון תופסים אותי ומושכים אותי פנימה בלי יכולת או רצון להפסיק לקרוא אבל מנגד, ברור לי שאני גם לא רוצה להגיע למילה האחרונה.
הספר הזה הוא אחד מאלה, לא שזה מפתיע, כשחתומה עליו הכותבת של ספר אחר בעל אותה השפעה "כל מה שקרה שם באמת", אומנם הכריכות דומות אך אין קשר בין הספרים.
לזי, אישה פרועה, בלי מחסומים על הפה, פילפלית גי'נגית עם קעקוע ענק על הרגל שהחיים ממש אבל ממש לא חייכו אליה, לא רגילה שקוראים לה "גברתי" לכן, כאשר ג'נטרי, גבר צעיר וזר כורע מולה ברך במרפאה ואומר לה "אני נשבע לשרת אותך, גברתי, מעתה ועד עולם" היא לא כל כך יודעת מה לעשות עם זה. מפגש זה בין השניים, ההסכמה שלה לקבל אותו כ"אביר" שלה. שולחת אותם למסע מטלטל ומשנה חיים. מסע לקבלת האחר, מסע לההשלמה עם משפחתה ועם חייה.
ספר שמצד אחד לא רוצים להפסיק לקרוא בו אך מנגד לא רוצים שהוא יגמר.
בספר הזה מתחלפים הדוברים כל הזמן, מה שלרוב מקשה על הקריאה אבל גרינווד בהחלט יודעת את העבודה ובמקרה הזה המעבר בין דוברים הוא מה שמושך אותך פנימה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה